מהו ניכוי שכר?
ניכוי שכר היא פעולה שבה מופחת חלק מהשכר החודשי.
משום שפעולת הניכוי טומנת בחובה נזק פוטנציאלי למשכורת החודשית, המחוקק הישראלי קבע שורה של חוקים שבהם משתמשים חשבי שכר בכדי לקבוע באיזה אופן יש לבצע את הניכוי.
איזה בסיס חוקי עומד מאחורי חוק הניכוי?
חוק הגנת השכר קובע במפורש שאין לפגוע במשכורת של אף שכיר בלי אישור מיוחד לכך.
החוק, אשר נחקק כבר בשנת 1958, מהווה את הבסיס החוקי לעניין ודואג לשמור על הזכויות הבסיסיות של כל עובד.
חוק זה מספק מעטפת של הגנה מפני התעמרות של מעסיק והוא הדין המעשי לכל סכסוך עבודה.
אילו סוגי ניכויים יש?
קיימים שלושה סוגי ניכויים אפשריים שאותם מכיר כל חשב שכר: ניכוי רשות, ניכוי חובה והניכויים אשר הושגו בהסכם אישי או קיבוצי מול המעסיק.
חשוב לציין כי דמי הפנסיה וקופת הגמל הפכו בשנים האחרונות לעניין שהוא חובה, אולם אין חובה מקסימלית בעניין הסכום.
עניין זה צריך להיות בהידברות של שני הצדדים, או בהסכמים קיבוציים.
ניכויי חובה
ניכוי חובה מתייחס לכל התשלומים אשר נוגעים לרשויות המדינה ואשר אותם המעסיק חייב להעביר על פי חוק.
כלומר, למעסיק ישנה חובה להעביר לרשויות המס את התשלומים הקבועים בגין הכנסות ולשלם לגופים הבאים:
- מס הכנסה – על המעסיק חלה החובה לבצע ניכוי של מס ולהעביר למס הכנסה חלק פרופורציונלי מהכנסות העובד.
ראוי לציין שלכל עובד ישנה אפשרות לבצע תיאומי מס ואף לקבל החזרי מס בשעת הצורך.
- ביטוח לאומי – על המעסיק לשלם את המקדמות של הביטוח הלאומי והוא אף חייב לעשות זאת מהיום הראשון לעבודה. תשלום זה אינו נתון לשיקול דעתו של המעסיק או המועסק.
- דמי חבר של קופת החולים – מעבר למגוון האפשרויות הביטוח שכל מעסיק יכול לספק, הוא חייב לשלם את דמי קופת החולים שבה חבר העובד. אי תשלום של דמי קופת החולים עשוי להיחשב כסוג של הלנת שכר.
- קופת גמל או חיסכון פנסיוני אחר – בישראל קיימת חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.
חובה זו, גורמת לכל מעסיק להפריש חלק יחסי מהמשכורת החודשית לטובת קופת הגמל של כל עובד.
ניכויי רשות
- הלוואה – במידה שהעובד לקח הלוואה ולא החזיר אותה בזמן, למעסיק יש את כל הזכויות לבצע ניכוי של ממש.
חשוב לציין כי ניכוי גבין אי החזרה של הלוואה מהווה דרך חוקית ולגיטימית לניכוי שכר.
- מקדמה – במצבים שבהם העובד ביקש מקדמה כספית בגין עבודה עתידית.
ניתן להפחית ממשכורתו את סכום המקדמה – מבלי לשאול אותו.
- תרומות – סעיף התרומות הינו חד משמעי ולא נתון לשיקול דעתו של המעסיק.
כלומר, רק אם המועסק ביקש באופן מפורש ממעסיקו לשלם בגין תרומה קבועה, רק אז ניתן לנכותה משכרו.
- איגודים מקצועיים – במידה והעובד חבר באיגוד מקצועי הוא רשאי לבקש מחשב הארגון לנכות את דמי החברות משכרו החודשי. עניין זה נתון לרצונות של העובד ומוכרת אך ורק לאחר בקשתו המפורשת לכך.
מה אסור על המעסיק לנכות על דעת עצמו?
- קנסות – אסור לאף מעסיק להעניק קנסות הנוגעות להתנהגות העובד או איכות העבודה שלו.
גם במידה ומדובר בעבודה לקויה או בהתנהגות אשר מצדיקה פיטורין, יש לבצע שימוע, אך אין לגרוע מהסכום הסופי לתשלום.
- חיובים קבועים – אסור למעסיק לחייב את העובד להשתתף בפעילות כלשהי כל חשבונו.
עניין זה נוגע לארוחות משותפות, יציאות לימי גיבוש או כל פעילות אשר אינה מגיעה מרצונו של העובד.
- לבוש ומדי עבודה – אסור למעסיק לדרוש מהעובד לשלם על המדים של בית העסק או לחייב אותו לרכוש מדים חדשים מכספו. כל ניכוי כספי מהשכר החודשי אשר נוגעת לעניינים אלו תהווה עבירה על החוק.
האם ניתן לתבוע בגין ניכוי יתר או ניכוי שלא בוצע בזמן?
בהחלט.
מכיוון שהמשמעות האמיתית של עניין הניכוי נוגע לשמירה על זכויותיו העתידיות של כל שכיר, יש שורה של הגבלות אשר קובעות את סכום הניכוי.
כמו כן, קיימות הגבלות אשר נוגעות לניכוי שלא על פי דין או על ניכוי שכר שלא הועבר בזמן.
מגבלות הניכוי
מהו הגובה המקסימלי לניכוי בגין הלוואה?
חשוב לציין שעל אף שהמעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד את סכום ההלוואה, יש לעשות זאת בתום לב.
למעשה, המחוקק הישראלי קבע שאסור בתכלית האיסור להפחית משכרו של עובד למעלה מ 25% בגין החזר ההלוואה.
מהו פרק הזמן המקסימלי לביצוע ניכוי חובה?
חשוב לציין שניכוי החובה אינו יכול להתבצע בזמן המועדף על המעסיק, אלא בתוך פרק זמן מוקצב.
הרגולטור המקומי הקציב 40 ימים מרגע הוצאת תלוש המשכורת ועד לביצוע ניכוי החובה.
המשמעות: כל מעסיק שלא יעביר לרשויות המס את הסכומים הנדרשים, מבצע עבירה פלילית ועלול לעמוד על כך למשפט.
לסיכום, עכשיו כשאתם יודעים הרבה יותר על תחום הניכויים וגיליתם שיש ניכויי רשות וחובה, אתם יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור למעסיק לנכות.
בנוסף עכשיו אתם גם יודעים בדיוק איפה אפשר ללמוד את התחום במסגרת קורס שלם של חשבי שכר בכירים.
